<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יהושע עוזאה</h1>
<h2>דף מז:</h2>
יהושע עוזאה. ויש ספרים יהושע עזאה. בסדר יומא בפרק הוציאו לו, א"ר יוחנן בעי יהושע עזאה בין הבינים של מלא קומצו מהו. ומפרש רב פפא הכא במאי עסקינן דגואי לא תיבעי לך דודאי קומץ [הוא], דבראי לא תיבעי לך דודאי שיריים נינהו, כי תיבעי לך דביני ביני מאי. א"ר יוחנן הדר פשט יהושע עזאה בין הבינים ספק. וקא מסיק רבי חננא דמקטיר קומץ לחודיה תחילה והדר בין הבינים דלא ליהוי שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה. וסוף סוף מסיק רב מרי דקמצי שמיני. וריב"א הלוי היה מגמגם [—מקשה] מאי שייך הדר פשט ספק על הספק. מעיקרא נמי מספקא ליה. ומתרץ רבינו [ריב"א הלוי] אהא דמפרש היכי עביד הואיל וספק הוא, קא מסיק דהכי עביד היינו פשיטותיה. ונראה לי אני הסודר דהכי קאמר אם בין הבינים היה ספק לכהנים יש להם לעשות כך, והפשיטות הוא שלא יקטיר הבינים עד שיקטיר את הקומץ, ולרבי אליעזר לשם עצים, ולרבנן דפליגי על רבי אליעזר הא דמסיק רב מרי דקמצי שמיני לרבנן ולרבי אליעזר לכתחילה. רב מרי מפרש דיהושע עזאה דאמר ספק, דספק הוא קמצי שמיני לכתחילה. ואי [לא] קמצי שמיני צריך שיקטיר הבינים תחילה ואחר כך הקומץ לרבי אליעזר, ולרבנן לית לה תקנתא להא מנחה.
גרסינן במסכת נזיר פכ"ג [מ"ט ע"ב] על אלו טומאות הנזיר מגלח, על מלא תרוד רקב. ובמסכת כלים פרק י"ז מלא תרוד גדול של רופאים. והתם בגמרא דפרק כהן גדול [נ' ע"ב] וכמה שיעורו של מלא תרווד רקב חזקיה אמר מלא פיסת היד ורבי יוחנן אמר מלא חפניו. ומותבינן מהא דתניא במסכת אהלות בתוספתא פרק המתחיל מלא תרווד [פ"ב ה"ב], מלא תרווד רקב שאמרו מקשרי אצבעותיו ולמעלה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מלא חפניו. כך [כתוב] בגמרא דידן [נזיר נ' ע"ב]. אבל התוספתא יש בה, מעיקר אצבעותיו ולמעלה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מלא חפניו. אם כן פליגי בשיעור תרווד של רופאים. ולפי מה שכתבתי למעלה שמלא תרווד רקב המת חוזר לאחר מאה ועשרים שנה, כמו שמפרש הירושלמי [נזיר פ"ז ה"ב] לפי שאין מצוי נחלקו. ומיהו לדידי הסודר מיבעיא לי אי שיערו בבין הבינים אי לא, ובאיזה אדם שיערו, [כי] יש שחפניו מחזיקין מעט ויש מחזיקים הרבה. כי מאחר שבתרווד הרופאים שיערו ובאותו תרווד חלוקים, לנו היאך יש לשער.
